יום שני, 8 באוגוסט 2011

מסע מסוג אחר



בעוד רבים מכם מתכננים מסעות ברחבי הארץ והעולם כחלק מחופשת הקיץ, בחרתי לספר לכם על מסע מסוג אחר. מסע למידה למיטיבי לכת.

אנו חיים בעולם שבו למידה אינה מסתיימת עם תום הילדות כמו בעבר.
כשהעולם היה יציב יותר, התייחסנו לילדות כאל תקופת למידה לקראת הבגרות. היום למידה היא משימה לכל החיים LIFE LONG LEARNING)  )   ומי שאינו מתמיד בה כל חייו - הופך לבלתי רלבנטי.

יש מסגרות רבות ללמידה – יותר פורמאליות ופחות פורמאליות – אבל נדמה לי, שהסיפור שאספר לכם כאן – הוא סיפור על למידה מסוג אחר לגמרי.
את השם המציאו לקוחות שלנו, מפקחים בחינוך היסודי במחוז חיפה שלפני ארבע שנים החליטו לצאת ל"מסע למיטיבי לכת" והזמינו אותנו להצטרף אליהם ולהנחות אותו. להבדיל ממתכונת של השתלמות רגילה – יצרנו קבוצה לומדת שהתמידה במשך 4 שנים בפגישות חודשיות של 5 שעות שהתנהלו במתכונת פתוחה לחלוטין – סוגיות מורכבות נבחנו ולובנו – תיאוריות רלבנטיות הוצגו כדי להעמיק את הלמידה, רעיונות שנוצרו במשותף נוסו בין מפגש למפגש, ובמפגש עצמו התנהלה הפקת לקחים משותפת, בקיצור , למידה במיטבה.
הכול יודעים שאנו לומדים הכי הרבה מן העשייה – המסע למיטיבי לכת מאפשר זאת.

השנה בחרנו לנסות את המתכונת שכל כך הצליחה גם ב"קבוצת זרים". פרסמנו את התכנית  ושמחנו שנוצרה קבוצה שבחרה בלמידה מסוג אחר.
ב"מסע למיטיבי לכת". כמו במסע פיזי – יש תכנית אבל לעולם מדובר בהרפתקה. אתה יודע לאן אתה מתכוון להגיע – אבל במסע למיטיבי לכת – אתה מעז להגיע למקומות לא שגרתיים, לגלות את הבלתי צפוי, להיעזר באחרים כדי להשלים את המסלול בשלום, לחזור הביתה וכעבור פסק זמן לצאת שוב לדרך.

וזה הסיפור גם במסע הלימודי שלנו. לאחר שהשלמנו את המסלול בהצלחה – אנו נערכים להמשך, כי מיטיבי לכת לעולם אינם שבעים ממה שכבר גילו. כל גילוי מעורר תיאבון לחזור אל הדרך שוב , עם רעב מחודש לגילויים חדשים.

המסלול הראשון שהכנו למצטרפים למסע שלנו היה די מתוכנן. לכל פגישה היה בנוסף למנחה גם פותח, מישהו מקבוצת היועצים שלנו – שהיציג משהו לא שגרתי. מאסטרו רוני פורת פתח מפגש שחיפש בניצוח על תזמורת השראה לעולם הניהול. ד"ר שי הרשקוביץ פתח מפגש שעסק במשחקי מלחמה כדגם להיערכות בעולם של תחרות שהיא מלחמה ממש על כל לקוח והביא תובנות מעולם הצבא לעולם העסקים. אורנה קמין פתחה מפגש בסיפור על CMMI – מודל לבדיקת רמת הבשלות ( רמת הידע) בתהליכים. ובמילים אחרות – מעבר לISO . יוסי פשר סיפר על קהילות ידע בארגונים – כיצד מנביטים אותן וכיצד מתחזקים אותם ומה ניתן ללמוד על הנושא מן הקהילות בהיסטוריה של העם היהודי. ואני פתחתי מפגש שעסק בתכנון אסטרטגי אלטרנטיבי – בעולם מורכב שבו התכנון במתכונת הישנה כבר לא נותן תשובה מספקת. עם סיומו של המסלול הפתיעו אותנו המשתתפים כשביקשו כמה דברים שמצביעים על כך שהמתכונת אכן מתאימה לא רק לקבוצה אורגאנית אלא גם לקבוצה של מנהלים ויועצים ממקומות שונים שיוצרים קבוצה הטרוגנית. ראשית ביקשו להאריך את משך כל מפגש מ-3 ל-4 שעות. במסע למיטיבי לכת – יש זמן חימום, וכשמתחממים לא רוצים לסיים מהר מידי. שנית, המשתתפים שרובם ביקשו להמשיך במסע למסלול נוסף -  ביקשו לנצל יותר זמן ללמידת עמיתים. מעבר לפתיחה על ידי מומחה – הם ביקשו זמן לשמוע סיפורים מן המשתתפים האחרים. במסלול הקודם סיפר תא"ל (מיל') יצחק רבין, מנכ"ל ברינקס ישראל על תהליכי התחדשות מתמדת כמתכונת אלטרנטיבית לתכנון אסטרטגי רגיל. משה שחר מעירית תל-אביב סיפר על שימוש במשחקים להטמעת תכנית עבודה. כמיטיבי לכת – ידעו לספר לחבריהם סיפורים מרתקים . רונן בן ארי סמנכ"ל כספים בחברת ברינקס כתב לנו לטובת מאמר זה : "רמת הפתיחות אפשרה חשיפה לסגנונות ניהול שונים ועודדה יצירתיות וחדשנות גם בארגונים בעלי דימוי שמרני ומשעמם"


מה מחפשים מיטיבי לכת במסע?
לצורך מאמר זה גלשתי לאתרים שמציעים מסעות למיטיבי לכת בארץ ובחו"ל. גיליתי שהמשותף למסעות אלה הם קשיים מאתגרים, תגליות שתיירים רגילים לא מגיעים אליהם, סיכונים שמייצרים הרפתקאות וריגושים.
גם מסע למידה למיטיבי לכת צריך להתאפיין במרכיבים כאלה. במסלול הראשון שלנו – חיפשנו השראה לנושא המרכזי – עולם הניהול והארגון – לא בספרי תיאוריה. חיפשנו השראה במקומות אחרים. במוזיקה, בצבא, בבית הכנסת, בעולם הביולוגיה. כשהמציאות מורכבת – אי אפשר ללמוד ניהול במתכונת פשוטה. אי אפשר להתכונן למציאות שדורשת תעוזה בלי לתרגל לפחות תעוזה חשיבתית במתכונת למידה נועזת. כך אני תופסת את המושג שאימצנו מלקוחותינו "מסע למיטיבי לכת". בקבוצה החיפאית שאיתה צעדנו 4 שנים רצופות היתה תעוזה רבה: נושאים מאתגרים, רגשות עזים, התלבטויות קשות, קונפליקטים בלתי פתורים. מסגרות למידה רגילות אינן מגיעות לכך.
בהתרגשות אנו מצפים למסלול הבא שיתחיל בספטמבר.
את המפגש הראשון יפתח מר יוסי גולן סמנכ"ל, מנהל חטיבת ייצור ורכש באלאופ, שיספר על פרויקט חדשני המביא לתוצאות מרשימות של התייעלות ושיפור ביצועים, על בסיס התנדבותי של עובדים כבר 4 שנים!
___
הכותבת היא השותפה המייסדת של סטטוס ויו"ר קבוצת פשר יועצים לניהול www.pasher.co.il

יום רביעי, 29 ביוני 2011

עשרה כשלים בתכנון



חברים יקרים

עם תחילת המחצית השנייה של שנת העבודה 2011, ארגונים בריאים נערכים לחשיבה ותכנון של שנת 2012.
אולם, כוונות טובות אינן מספיקות.
במאמר הבא תלמדו מאילו טעויות להימנע בתהליכי תכנון וכיצד יש לטפח תרבות תכנון מועילה ואיכותית.
קבוצת ד"ר עדנה פשר מלווה ארגונים בתהליכי תכנון וביצירת תרבות תכנון מועילה מזה 30 שנה.

שלכם בברכה
ד"ר עדנה פשר
www.pasher.co.il

עשרה כשלים בתכנון/ ד"ר עדנה פשר

  1. כשהתהליך הפוך
התקצוב אמור להיות סופו של תהליך התכנון, לאחר שנקבעו היעדים – יש להקצות משאבים להשיגם. אולם לעתים, מתקצבים ללא תכנון או מתקצבים לפני התכנון. שנת הכספים עומדת להסתיים, יש להשיג תקציב לאישור ואז פותחים את התקציב של השנה החולפת, עושים בו כמה תיקונים ומציגים אותו כתקציב חדש. לכן, אין לצפות לשום פריצת דרך, אין ניצול של הזדמנויות חדשות, אין מענה לאיומים חדשים. כך לא בונים תקציב.

  1. כשהתכנון מתבצע רק מלמטה למעלה
מעורבות רחבה חשובה בתהליך התכנון. מעורבות יוצרת מחוייבות, והרי התכנון נבחן בביצוע, לכן רצוי ליצור מחוייבות לביצוע על ידי יצירת מעורבות של המבצעים בתהליך התכנון. אולם מעורבות אינה ביזור. תכנית עבודה שנתית, הבנויה מאוסף של תכניות העבודה של היחידות השונות ללא הכוונה מרכזית לגבי יעדים אסטרטגיים של הארגון כולו, המחייבים את כל היחידות בבחינת מה כל יחידה תתרום להשגת יעדי הארגון – היא דוגמא נוספת לתכנון לקוי.

  1. כשהתכנון מתבצע רק מלמעלה למטה
גם תכנון כזה לקוי. כאן חסרה המעורבות. ההנהלה מנחיתה את היעדים, והיחידות הארגוניות השונות צריכות להסתדר במסגרת שהוכתבה להן. המוטיבציה להשיג את היעדים במקרה כזה תיפגע. אנשים מרגישים שלא הייתה להם הזדמנות להשפיע על עיצוב העתיד של הארגון. יש סכנה שתיווצר תחושת נתק בין ההנהלה לעובדים. היעדים בתכנית עלולים להיתפס כבלתי מושגים,  ובעקבותיהם- נבואה שתגשים את עצמה, והתוצאות הצפויות לא תושגנה.
שילוב של תכנון מלמעלה למטה ומלמטה למעלה הוא שילוב מנצח. במיטבו שילוב כזה צריך לאפשר כמה סבבים שבהם התכנית צומחת מתוך דיאלוג ברמות השונות של הארגון. גם איכות היעדים משתפרת וגם המחויבות להשיגם עולה. בארגונים רבים מתחילים תהליך כזה כבר באמצע השנה ולאט לאט מתקדמים עד לתכנית מוסכמת ומתוקצבת בסופה.

  1. תכנון ממוקד בעיות
לעתים קרובות הארגון עסוק בעצמו. עיצוב העתיד מונע על ידי קשיי ההווה. התחרות על התקציבים היא תחרות בין בעיות שונות- למי קשה יותר, למי מגיע יותר. סוג כזה של חשיבה מוצדק אולי באופן חלקי ברמת התקציב הלאומית, אולם בוודאי שלא בגוף עסקי. התכנון בגוף עסקי צריך להיות ממוקד הזדמנויות ולא ממוקד בעיות. הצלחה ארגונית לא נעוצה בפתרון בעיות אלא ניצול הזדמנויות.
אסטרטגיה נכונה מחייבת להשקיע דווקא בעוצמות כדי לחזקן עוד יותר ולשמור כך על יתרון תחרותי, ובעיקר להשקיע באותן עוצמות שנמצאות בסביבה החיצונית, בבחינת ההזדמנויות שיש לנצלן. חלונות ההזדמנות נעשים יותר ויותר קטנים. מצמצת- וההזדמנות חלפה. זה מחייב, לשאיר גמישות בתכנית, בעיקר בכל מה שנוגע להקצאת  משאבים, כדי שניתן יהיה לנצל הזדמנויות חדשות אשר יצוצו בתוך שנת התקציב ואשר לא ניתן היה לצפותן מראש. העולם דינמי- צריך שהתכנון יתאים עצמו למציאות המשתנה בתכיפות הולכת וגדלה.

  1. מודל עסקי חושב מתכנית עסקית
תכניות עסקיות הן חלק מתהליכי התכנון בארגון. כניסה לתחומים חדשים מתחילה לעתים קרובות בדרישה להכנת תכנית עסקית. יש מנהלים שאיבדו את האמון בכלי הניהול הזה בשל האכזבות הרבות שנחלו ממנו. הנייר סובל הכל, ותכניות עסקיות רבות אינן שוות אפילו את הנייר שכתבו עליו.
תכנון עוסק בעתיד, וזה קשה כשלעצמו, על אחת כמה וכמה, כשמדובר לכניסה בתחום פעילות חדש. בהגדרה, כל מה שנאמר על כך הוא בגדר השערה בלבד. אם כך, מדוע כוחן של התכניות העסקיות גדול ? פריחתן נעוצה בחולשות האנושיות, בצורך שלנו להרגיש בטוחים יותר בהקצאת משאבים להרפתקה, לבלתי נודע, לשונה. אנחנו מרגיעים את עצמנו בים של נתונים שבאים לפתות או להפחיד אותנו לגביי הרעיון החדש.
בדרך כלל ניתן להסתפק במודל עסקי במקום בתכנית עסקית. בתקופת הפריחה של הסטרט-אפים היו יותר מדי תכניות עסקיות ופחות מדיי מודלים עסקיים מציאותיים, כאלה שמסבירים בפשטות איך נרוויח מן המיזם החדש. לא כמה נרוויח אלא איך נרוויח. התשובה לשאלה כמה נרוויח הייתה לעתים קרובות מנותקת מן המציאות, בראש ובראשונה משום שההנחות עליהן נשענה היו שגויות. למשל, שמספר הכניסות לאתר האינטרנט מעיד על ההכנסות שניתן לייצר בו.

  1. תכנון לטווח קצר בלבד
מחזורי התכנון האופיינים לארגונים הם שנתיים. תכנית עבודה שנתית. תקציב שנתי.
גם הרבעונים הפכו לכוכבים בעולם התכנון והבקרה. וגם אם הארגון צומח יפה, אולם לא עמד בתחזיות שדיווח עליהן לשוק ההון- קרוב לוודאי שמחיר מניותיו ייפגע. דינמיקה זו היא לעתים קרובות הרסנית. כך לא בונים ארגונים בריאים וחסונים.
גם אורך הקדנציה של המנהלים, משפיע לעתים קרובות על אופק התכנון. מתכננים רק לטווח שבו המתכנן עצמו יוכל ליהנות מפירות תכניותיו. גם בצבא וגם בממשלה שכיחה בעיה זו. אולם תשתיות, יכולות ותרבות לא נבנים בטווחים קצרים. תכנון אפקטיבי חייב לטפל גם בטווח הארוך.

  1. תכנון לטווח ארוך בלבד
גם זו טעות. בארגונים רבים משקיעים משאבים רבים בתכניות אסטרטגיות מפוארות ועבות כרס, /אינן מגיעות למימוש, והסיבה לעתים קרובות- העדר גזירת יעדים לטווח המיידי, בבחינת הצעדים המעשיים הראשונים ליישום, כאלה שהם בני השגה ויוצרים חדוות הצלחה, שיוצרת אנרגיה חיובית להמשיך וליישם את התכנית. למדתי מן האמריקאים- שום דבר לא מצליח כמו ההצלחה.
כבר בשלב התכנון יש לחשוב איך מייצרים הצלחות קטנות מהר. זה סוד היישום המוצלח, ותכניות רבות, חלקן טובות בבסיסן, לא מגיעות ליישום משום שלא הוקדשה מחשבה בשלב התכנון להיבטי המימוש שלהן.

  1. מרוב אנליזה מגיעים לפרליזה
כדי להרגיש בטחון באיכות התכנון, נגררים לפעמים לניתוחים מיותרים. כספים רבים מושקעים לחינם בסקרי שוק שהתרומה שלהם לפעמים מוגבלת ביותר. המרחק בין התשובות לשאלות בסקר לבין התנהגות הצרכנים בפועל בעתיד הוא גדול, והסקרים היקרים מטעים לעתים קרובות. במקום לבזבז עליהם כסף, כדאי לפעמים לתכנן מהר, לעבוד מהר לביצוע, רצוי ברמת פיילוט מוגבל, ולבחון את תגובת השוק. היתרון הוא בחסכון בכסף ובזמן, בקיצור ה-time to market – גורם מפתח להצלחה בעולם התחרותי. גם במצבים שבהם לא ניתן לבצע פיילוט, כמו בפרוייקטים ארוכי טווח, עדיפה לעתים הבחינה השוטפת של הפעילות ועדכון התכנית מאשר תכנון מפורט ויקר שבלאו הכי יהיה צורך לעדכנו. למדתי שבחיל השריון "נערכים תוך כדי תנועה", אולי כדאי מדי פעם ללמוד מן השריון? תכנית יכולה במקרים רבים להצליח יותר כשהיא צומחת תוך כדי יישום חלקי, בקרה ועדכונים חוזרים ונשנים.

  1. אלתורים
גם זו בעיה. אנחנו הישראלים לא אוהבים לתכנן. אנחנו מעדיפים לעתים קרובות את האלתור. המחיר לפעמים גבוה. תכנון טוב יכול למנוע טעויות, לאפ/ר בחינה של חלופות ובחירת הטובה שבהן. סוף מעשה במחשבה תחילה, אבל השוטף שואב אותו לתוכו ולפעמים אין לנו זמן למחשבה. יש להקצות מראש זמן לעיסוק בעתיד, לתכנון במקביל של הטווחים השונים מן המיידי ועד הארוך. ניהול בשיטת כיבוי שריפות, אינו יעיל. תכנון מאפשר יוזמה והקצאת משאבים אפקטיבית וצמיחה ארגונית.    

  1. העדר יצירתיות
תכנון שחורש תלמים חרושים הוא תכנון לקוי. תכנון טוב מתחיל בחשיבה יצירתית, "מחוץ לקופסא". הוא מאפשר בראשית התהליך סובלנות לעמימות, בחינת רעיונות "משוגעים" בפתיחות ובסבלנות, מפגש של זוויות ראייה שונות, דיאלוגים בין אנשים שבעבודתם השוטפת אינם נפגשים זה עם זה, למידה מלקוחות, למידה מענפים אחרים, משחק, שילוב של ניתוח ושל אינטואיציה, בקיצור, גישה, שיש בה שילוב בין המיטב שבמדע למיטב שבאמנות.

יום חמישי, 19 במאי 2011

הימנעות מטעויות בתחום פיתוח משאבי אנוש



קוראים יקרים

והפעם: איך נמנעים מטעויות בנושא חשוב בתחום פיתוח משאבי אנוש.
למדתי שגם בתחום זה - כדאי קודם כל לא להזיק.
כך למד פיטר דרוקר מן הרופאים, ואנחנו בתחום הניהול – ממנו!
גם קרל וויק מלמד אותנו, שבארגונים אמינים כולם יודעים מהן הטעויות שאסור לעשות.
ובכן הפעם על 10 טעויות שאסור לעשות ב"ניהול כישרונות" !

  1. טעות לנסות ל"נהל" כישרונות ! אפשר רק לעודד אותם ולתת להם חופש להתפתח בעצמם.
  2. טעות להניח, שיש אנשים ללא כישרון! לכולם יש כישרון – השאלה היא רק מהו.
  3. טעות להכריח אנשים לעשות מה שאינם אוהבים! הכישרון מתפתח, כשמאפשרים לאדם לעסוק במה שהוא אוהב .
  4. טעות לאתר נבחרת של כישרונות ולהריץ אותה מהר קדימה! גם לניסיון יש תפקיד. גם ה"כישרוני" צריך זמן להתפתח.
  5. טעות לתכנן מסלול קריירה ארוך טווח! בסביבה דינאמית יש הזדמנויות חדשות למצות כישרונות בתחומים חדשים וכך לפתח קריירה חדשה.
  6. טעות להשקיע בתיקון החולשות של העובד בתפקיד מסוים! עדיף להשקיע במיצוי החוזקות.
  7. טעות לבנות מראש פרופיל של כישרונות הדרושים לארגון! עדיף לקלוט אנשים טובים, שרוצים מאוד לעבוד איתכם. ידע וניסיון ירכשו בעבודה.
  8. טעות לחפש בעלי השכלה בתחום מסוים! עדיף לחפש אנשים שאוהבים ללמוד. בעולם דינאמי כולנו צריכים ללמוד כל הזמן.
  9. טעות לעודד אנשים ללמוד משהו מסוים! עדיף לאפשר להם ללמוד מה שהם אוהבים. כך יצליחו – גם בלימודים וגם בעבודה.
  10. טעות להכריז על "תכנית" ל"ניהול" או "טיפוח" או "פיתוח" של כישרונות! בארגון בריא זה אורח חיים!
 מחפשים עצות בתחומים שונים?
נתקלתם בבעיית ניהול ולא ידעתם איך להגיב.
אשמח אם תפנו אלי ואני אנסה לתרום מניסיוני

בברכה

ד"ר עדנה פשר 


יום שלישי, 5 באפריל 2011

להיות 10 בניהול ארגון מרושת – בפנים ובחוץ !


קוראים יקרים,

הפעם אני משתפת אתכם במה שכתבתי במדור שלי בסטטוס – הירחון לחשיבה ניהולית ואסטרטגית בדיוק לפני שנתיים – ואני מוצאת שזה עדיין רלבנטי מאוד. האם הארגון שלכם הוא אכן ארגון מרושת?

                 להיות 10 בניהול ארגון מרושת – בפנים ובחוץ!
  
  1. בעולם סוער יש למצוא דרכי התארגנות חדשות כדי להשיג יעדים טוב יותר מאחרים, מהר יותר וחסכוני יותר.
  2. ארגון מרושת, שבו משלבים יכולות מעבר לגבולות – בפנים ובחוץ -  להשגת יעדים משותפים, הוא ההתארגנות הנכונה במציאות דינאמית ורמה גבוהה של חוסר וודאות.
  3. בארגון המרושת התקשורת הבלתי פורמאלית – גם פנים אל פנים וגם האלקטרונית -   משיגה תוצאות, גם במקומות שהסמכות הפורמאלית, האופיינית לארגון ההיררכי, נכשלת.
  4. ארגון מרושת מצליח באמצעות קשרים דו-סטריים, הדדיות בקשר ומנגנוני תאום והסכמה.
  5. מקור הסמכות בארגון המרושת לא בהיררכיה, אלא במומחיות.
  6. הארגון המרושת מתנהל באמצעות אחריות משותפת, ולא על ידי ציות להוראות מלמעלה, וכן באמצעות רמת דיאלוג גבוהה של כולם עם כולם.
  7. בארגון המרושת מחפשים ללא ליאות דרכים חדשות לשיפור ביצועים, ולא נתקעים בתהליכים מיושנים.
  8. הארגון המרושת קרוב ללקוח באמצעות תקשורת זריזה בין אלה שבחזית ואלה שתומכים בהם.
  9. הארגון המרושת עושה מיצוי מיטבי של הידע שבתוכו ובסביבתו – הפרט נעזר במומחים בכל מקום שבו הם נמצאים.
  10. הארגון המרושת הוא גמיש – מתארגנים –(בפנים ובחוץ!) ונפרדים ומתארגנים מחדש לצוותי משימה לפי הצורך, ולכן הוא בעל כושר התאוששות – גם במשבר !
 טיפים ומאמרים נוספים בנושא הניהול תוכלו למצוא באתר הבית שלנו -   www.pasher.co.il

להשתמע,

שלכם
עדנה


יום שלישי, 15 במרץ 2011

אמנות השילוב בין משפחה וקריירה - אפשר גם וגם!



 והפעם מאמר שכתבתי לכבוד יום האשה 
גישה הפוכה משל רבים
קראו ושלחו לי תגובות
בהצלחה לכלולכם - נשים וגברים - בשילוב בין משפחה לקריירה

שלכם בידידות כתמיד
עדנה פשר


לאחרונה פנו אלי ובקשו ממני להכין הרצאת פתיחה "מעוררת השראה" לכנס נשים מנהלות. חיפשתי נושא מטריד באמת את קהל היעד, ובאופן טבעי, בחרתי בשילוב בין קריירה למשפחה. נדמה לי, שזה היה ונשאר הנושא הרלבנטי ביותר לכולנו. בדרך כלל אנחנו רוצות גם וגם – גם להקים משפחה מאושרת וגם לפתח קריירה מוצלחת, שמאפשרת לנו להגשים את עצמנו. אולם לעיתים קרובות איננו מצליחות בכך. ולטעמי חוסר ההצלחה אינו נובע מן הקושי הבסיסי בשילוב זה אלא דווקא מן הויתור על שילוב זה!
לפני שנים רבות, כשהיגעתי לתכנית הדוקטוראט במחלקה באוניברסיטה אמריקאית, הורמו הגבות כשגילו, שיש לי שלושה ילדים. כמעט הייתי צריכה להתנצל. לרוב העמיתות הצעירות שלי באקדמיה לא היו משפחות. הן ויתרו עליהן בהחלטה אסטרטגית: קודם הקריירה ואחר-כך המשפחה. לי נראתה בחירה זו אומללה כבר אז. בשנים ההן עולם הנשים המשכילות בארה"ב התחלק בעיקר לשניים: אלה שבחרו במשפחה וחיו חיי פרברים משמימים ואלה שבחרו בקריירה והשעון הביולוגי שלהן תקתק במרץ ולפעמים לא הצליחו להתפנות אליו כלל ונשארו לבד, או נישאו בגיל מבוגר וכבר לא יכולות היו ללדת ילדים.
כמה חבל וכמה עצוב.
היום גם בארץ נפוצה התופעה של נשים מצליחות ועצובות: קריירה יש להן, אבל משפחה לא הקימו. אני משוחחת איתן ונראה לי, שחלק מן התופעה ניתן להסביר בקונצפציה מוטעית שלא ניתן לשלב את השניים – את המשפחה ואת הקריירה.
אני חוזרת לבחון דברים דרך המשקפיים של תיאורית המורכבות שהיא היום חזית הידע לעוסקים כמוני בפיתוח ארגוני. צמיחה בת קיימא היא תולדה של התפתחות הרמונית של הפרט בסביבה החברתית והפיזית שבה הוא נמצא. באסטרטגיית הבחירה הנוקשה תוך ויתור על אחת מן השתיים – המשפחה או הקריירה - אין הרמוניה ואין צמיחה.
אמי זיכרונה לברכה בחרה במשפחה וויתרה על הקריירה. אני זוכרת אותה כאישה מוכשרת, אמא למופת גם אבל גם אדם מתוסכל שלא הגשים את עצמו, וברטרוספקטיבה חבל לי מאוד שלא זכתה לממש את כישרונותיה. נראה לי שלו היתה רווה נחת גם בתחום ההגשמה העצמית – היתה יכולה להיות לנו אמא שמחה יותר.
ומצד שני - אני רואה לעיתים קרובות את בעלות התפקידים, שוויתרו על הקמת משפחה. גם כאן נפגע לעניות דעתי גם התפקיד החברתי המרכזי שלהן – במקרה זה - בעבודה. שכן בית הספר הטוב ביותר לגידול אנשים – היא המשפחה. כי ילדים ועובדים מגדלים באותה צורה – עם הרבה חום ואהבה. בית הספר האינטימי – המשפחה – שבה אדם צעיר – גבר ואישה לומדים סבלנות, ויכולת הכלה, ויכולת חניכה, והקשבה, וגישור ופישור – במשפחה שהם שותפים להקמתה ולגידולה – לא קיים בשבילן. הצמיחה של עצמן היא חד-מימדית.
כיצד נולדה ההפרדה בין המשפחה לקריירה? נדמה לי שמקורה במאה העשרים  - העידן התעשייתי- שבה התפתחו תורות הניהול בהשראת רצפת הייצור בבתי החרושת. המודל הרצוי של הארגון היה ארגון מסודר עם תהליכים ונהלים ברורים ונוקשים בשאיפה ל"אפס תקלות". אבל מודל זה היה טעות גדולה גם בעידן התעשייתי – שכן אנשים אינם מכונות, ולא כדאי לארגן את עבודתם כמו שמארגנים עבודת מכונות. ואכן הארגונים שנבנו במודל הניהול ההוא לא היו חסונים, יכולת ההסתגלות שלהם למציאות משתנה היתה נמוכה ביותר ורבים מהם לא שרדו.
לעומתם – המשפחה היא אחד מדפוסי ההתארגנות ששורדים כבר שנים רבות. זכר ונקבה ברא אותנו וזה מחייב אותנו ליצור שותפות כדי להצליח. (גם משפחות הומוסקסואליות מחקות של השותפות הטבעית של זוג הורים שמגדלים יחד את הדורות הבאים.)
במשפחות בריאות – גורם המפתח להצלחה איננו סדר. המצויינות המשפחתית נמצאת במקום אחר – בערכים של עזרה הדדית, של כבוד לזולת, של רגישות, התחשבות – כך יוצרים משפחה תומכת בפרט – בכל הדורות – בילדים ובמבוגרים.
היגיע הזמן להבין – שכדאי ללמוד מן הטבע – ולבנות את כל הארגונים במודל המשפחה. מכל הערכים שארגונים בוחרים להנחות את דפוסי התנהגותם של העובדים בהם – ערך המשפחתיות הוא בעיני הראוי ביותר. ערך זה הוא גורם מפתח להצלחה. הוא מכיל בתוכו ערכים רבים אחרים כפי שכבר הזכרתי.
ואם אנחנו זקוקים למודל המשפחתי כדי להצליח גם בעולם שמחוץ למשפחה – כדאי מאוד לעולם העבודה לעודד את המשפחתיות שמחוצה לו – כדי ליצור אנשים שלמים – כאלה שמשלבים בין המשפחה לקריירה.
כך נוצרת שותפות בין צורכי הפרט – להקים משפחה ולפתח קרירה, לבין צורכי מקום העבודה. בראייה זו – כדאי מאוד שמקומות העבודה יסייעו לעובדיהם בכל מה שנוגע לדרישות המשפחתיות: קייטנות, גני ילדים וכיו"ב.
מכל זה נובע גם יתרונו של סגנון הניהול הנשי בארגונים. מאחר שבעולם הטבע האישה אחראית לגידול הילדים – יש לה ידע אינטואיטיבי כיצד לעשות זאת – וכל מה שעליה לעשות הוא להביא אותה אינטואיציה למקום העבודה.
כנגזרת מן הקונצפציה השגוייה לגבי מהות הארגון הטוב והניהול הטוב במאה העשרים – נשבו גם הנשים בקונצפציה המוטעית וכך איבדו את יתרונן היחסי הטבעי. הארגון המסודר, המנוכר, יצר דגם של ניהול גברי נוקשה והנשים המנהלות במאה העשרים ניסו לחקות אותו מתוך טעות.
כיועצת לניהול הייתי אני עצמי שותפה לטעות זו. כמי שהיגיעה לעיסוקה מדיציפלינת הקומוניקציה – שמשה לי תיאוריית התקשורת הבין-תרבותית מקור לתובנות גם בתוך הארגונים. תקשורת בין-תרבותית ממליצה ב"רומא לנהוג כרומאי". ובפשטות – התאם עצמך לכללי התקשורת הבלתי פורמלאיים של סביבת התקשורת שהיגעת אליה. על פי מודל זה – הייתי נוהגת להמליץ לנשים מנהלות להתייחס לפורומים מנהלים – דירקטוריון, הנהלה וכדומה – כסביבה שיש לה כללי התנהגות גבריים – שהרי רוב החברים בהם גברים – לאמץ כללים אלה ולהשתלב בסביבה הזרה בהצלחה.
היום אני רואה דברים אחרת. הנשים המנהלות מביאות איתן יתרון יחסי, שחבל שיאבדו אותו. יתרון יחסי זה הוא נכס לארגון וראוי ללמוד אותו ולטפח אותו גם אצל גברים. כך ייבנו ארגונים בריאים – כמו משפחות בריאות. אני שמחה לראות את המנהלים הצעירים מנסים אכן לאמץ סגנון ניהול "נשי" יותר. מנהיגות תומכת, מעודדת, מעצימה, מרגיעה – היוצרת סביבת עבודה משפחתית ופורייה.
אני רואה את הגברים הצעירים היום גם משלבים בין משפחה לקריירה במודל אחר מבעבר.
אם בעבר היתה חלוקת תפקידים ברורה בין תפקיד הגבר כמפרנס היטב – מה שחייב יצירת קריירה מוצלחת, ותפקיד האשה כמגדלת את הילדים ומטפחת את המשפחה – היום אני רואה נשיאה משותפת בעול של הורים ששניהם מנסים לשלב בין קריירה למשפחה. זה מחייב ויתורים רבים ופשרות בין בני הזוג בינם לבין עצמם, בין בני הזוג למקום העבודה, ובלשון תיאוריית המורכבות – זה מחייב התהוות מתמדת שמאפשרת צמיחה של כולם יחד זה לצד זה.
מודל המצויינות המשפחתית והמצויינות הארגונית השתנה מאוד. הוא קשה יותר לניהול, הוא מחייב יכולת הכלה גבוהה של הפתעות – אבל הוא מתאים יותר למי שצריך לעמוד במרכז המשפחה ובמרכז הארגון – הפרט! רק שיתוף אינטרסים בין צורכי הפרט לצורכי המשפחה והארגון – מאפשרים לפרט להתפתח ולתרום למשפחה ולמקום העבודה את המיטב שבו תוך הגשמה עצמית.

כל זה יש בו מסר ברור לצעירים ולצעירות (למען הסר ספק אני מציינת את שני המינים) – כדאי מאוד לעסוק בשני האתגרים – הקמת משפחה ופיתוח קריירה במשולב, ולא בטור! יש שמחת חיים וחדוות יצירה בשילוב זה – והוא מתאים לשעון הביולוגי של האישה. זה יותר קשה נקודתית. השילובים מחייבים ויתורים ופשרות בלתי פוסקים – אבל בראייה כוללת של חיי האדם – זו הדרך הנכונה ללכת בה! לא כדאי לבחור רק מסלול אחד ולתכנן לעבור אל השני לאחר שהראשון יושלם – זה מרשם לכישלון – בייחוד כשהמסלול הראשון הוא הקריירה. שאלו כל גיניקולוג ויאמר לכם – מתי כדאי ללדת – בשנות העשרים או בשנות הארבעים!
אכן לא קל – אבל בשיתוף פעולה מוצלח בין בני הזוג ובינם לבין מקומות העבודה שלהם ניתן להגיע למודל מנצח.
והילדים אינם צריכים להיפגע ! מחקרים מראים שילדים לאימהות שמחות שמשלבות בין קריירה לבין משפחה -  הם ילדים מאושרים יותר. ומחקרים מראים שעובדים מחפשים מקומות עבודה שבהן יש הבנה לבעיות אישיות – וארגונים מתחרים היום על מיטב הכשרונות ורואי שיבינו זאת.
אני מודעת לכך שחלק מן הדברים כאן נראים מאוד פרובוקטיביים – אבל אני מאמינה בהם בכל ליבי. ויש גם מקום לציין שרובה של הכלכלה העולמית אכן מתנהלת בדרך זו בעסקים משפחתיים שבהם משלבים בין הצרכים השונים במודל מורכב. אומנם קשה לנהל עסקים משפחתיים – הם מורכבים יותר, לפעמים כאוטיים יותר – ולפעמים יש צורך לאזן את הקורה בהם בעזרת שילוב של קצת סדר לצד אי הסדר – אבל גם שם – אין צורך במודלים מסודרים מידי שפוגעים גם בעסק וגם המשפחה.
בעבודה שלנו עם עסקים משפחתיים אנחנו מנסים גם בהם ליצור מענים יצירתיים ששומרים גם על העסק וגם על המשפחה. זה אפשרי וזה כדאי!


__________________   
הכותבת היא יו"ר קבוצת פשר יועצים לניהול www.pasher.co.il

יום שני, 28 בפברואר 2011

הדרכת מדריכים



מוצר ותיק שלנו זוכה לרנסנס והפעם מדובר ב"הדרכת מדריכים".
בראשית הדרך של הפירמה שלנו בארה"ב - לפני 33 שנים - זה היה מוצר מבוקש מאוד בעבודתנו. לאחר מכן בארץ - היה ביקוש לייעוץ ולהדרכת מנהלים בקשת רחבה של נושאים  ונושא הדרכת המדריכים נדחק קצת לפינה. 
והנה לאחרונה - ככל שמנהלים מבינים יותר שתפיסת המנהל של עובדי הידע היא שיעסוק הרבה בהקניית ידע - ובמילים אחרות, בהדרכת עובדיו כדי שיצליחו בתפקידם וישפרו את ביצועיהם - רעננו אנחנו את המוצר הותיק ואנו עוסקים בזה אצל לקוחותינו. 

אחד הכלים החשובים ביותר להישרדות בתנאי שוק משתנים הוא מערכת הדרכה מקצועית שתוכל לתת מענה מהיר. התפקיד של מדריך מקצועי הוא לתמוך בארגון. ככזה הוא צריך להבין את הצרכים של התעשייה הספציפית והאנשים. הוא חייב להיות שחקן קבוצתי וסוכן שינוי. מדריך בעל יכולות אלו שיכול לתת מענה מהיר הוא רק אחד מעובדי הארגון. בהתאם לכך, אחת הסדנאות המרכזיות שלנו היא סדנת "הדרכת מדריכים". אנו אוספים קבוצה של עובדים בעלי כישורי הדרכה וחניכה ומלמדים אותם את עקרונות ההדרכה, החניכה והלמידה. בנוסף, הקורס מספק למשתתפים תאוריות, כישורים וכלים כדי לפתח ולהטמיע תוכניות הכשרה אפקטיביות.
בקורס מושם דגש על היותו של המדריך לא רק מומחה תוכן, אלא על היותו מייצג של הארגון וחונך ערכי. במרבית הארגונים תפקיד המדריך הינו תפקיד נוסף לתפקיד הקבוע, לצורך העשרה של העובד עצמו וכדי שהעובד ימשיך להתנסות בתחום שהוא מדריך לגביו במקביל. למדריכים תועלות אישיות רבות בניהן שיפור התדמית וגם הארגון מרוויח מעליית איכות השירות הניתן ללקוחות.
מדריך כזה יכול: להדריך עובדים חדשים, לשפר יכולות ולהעשיר את הידע של העובדים, להכשיר מחדש לאחר רוטציות של עובדים או קידום, להגדיל מחויבות של עובדים, לקדם יוזמות. בכדי ללמד מישהו איך ללמד גישת ה"למידה באמצעות עשייה" היא העדיפה. במילים של Confusius: "אני שומע ואני שוכח; אני רואה ואני זוכר; אני עושה ואני מבין".

לפרטים נוספים, ראו באתר שלנו www.pasher.co.il

להשתמע

עדנה פשר

יום שני, 14 בפברואר 2011

ניהול תחת מטריית ההסכם הקיבוצי



השבוע קיימנו סדנא ראשונה על ניהול תחת מטריית ההסכם הקיבוצי.
בשת"פ שלנו עם שלום גרניט, מומחה ליחסי עבודה ועם עו"ד נורית אלשטיין – מומחית לדיני עבודה נולד שירות חדש.
הסכמים קיבוציים מציבים אילוצים רבים בפני המעסיקים והמנהלים אשר מוצאים עצמם מוגבלים במתן בונוסים ותגמולים כספיים משמעותיים מחד גיסא ובפיטורי עובדים  וביצוע עבודת הניהול תחת פיקוח הועדים מאידך גיסא כך שמנהלים רבים מוצאים עצמם במצוקה ניהולית.
מה שמנהלים רבים אינם מודעים לו,  הוא כי למרות כל אותם אילוצים,עדיין ישנו חופש ניהולי גם תחת מטריית ההסכם הקיבוצי המאפשר למנהלים לקבל החלטות ולנהל את ארגוניהם לפי השקפת עולמם.
הסדנא - ניהול תחת מטריית ההסכם הקיבוצי מציגה בפני המנהלים את ארגז הכלים העשיר העומד לרשותם בעבודה תחת הסכם קיבוצי.
בסדנא עם צוות ההנהלה של הארגון מוצגות 3 זוויות ראיה המשלימות זו את זו להתמודדות עם הנושא:

אני מתמקדת במנהיגות תחת אילוצים, שלום גרניט מתמקד במיצוי חופש הניהול בתוך ההסכם- ועו"ד נורית אלשטיין - בהיבטים המשפטיים.
הסדנא השבוע עסקה בהיערכות הלקוח למו"מ על גיבוש הסכם קיבוצי חדש – הזדמנות שאסור להחמיצה. בחנו יחד את יתרונות הניהול תחת מטריית ההסכם הקיבוצי – לארגון ולעובדים. בחנו הנחות עבודה, תחיקה, פסיקה ובנינו יחד מפת דרכים לתהליך המו"מ במודל של win-win  בין ההנהלה לועדים.

נודה לכם מאוד אם תביאו את הנושא לידיעת חבריכם.
למידע נוסף:  hila@pasher.co.il  או בטלפון 03-7164922

שלכם כתמיד,
עדנה
www.pasher.co.il